20/01/2026
עוד יומיים אני חוגגת את יום ההולדת הלועזי שלי.
בדרך כלל אני כותבת כשמגיע התאריך העברי, ט״ו בשבט.
תאריך שאני מחוברת אליו עמוק,
שהולך איתי שנים
ומרגיש לי כמו כפפה ליד.
גם השנה אכתוב עליו כשיגיע 💚
השנה יש בי רצון לתת מקום גם ללועזי.
ל22.1.
תאריך שמלווה אותי כל חיי,
לא דרך חישוב או הגדרה,
אלא כתחושה.
אנרגיה שאני מרגישה בגוף, בתנועה הפנימית,
ובדרך שבה החיים מבקשים ממני להתהלך בהם.
22 הוא מספר מאסטר,
כזה שמחזיק חזון ומבקש אדמה.
לא להישאר ברעיון,
אלא לבנות, ליצור,
להוריד משהו מהשמיים אל החיים עצמם.
ה1 מביא איתו התחלה, זהות, אומץ,
בחירה להיות אני גם כשזה לא נתיב מוכר.
התאריך הזה נופל במזל דלי.
מזל של חופש, ראייה רחבה,
שבירת תבניות ויצירת חדשות.
אנרגיה של תנועה,
של מחשבה אחרת,
של חיבורים שלא תמיד מובנים מיד,
אבל מרגישים נכונים מבפנים.
את כל זה אני חיה עם עצמי כל חיי.
מרימה פרויקטים,
חולמת רעיונות,
בונה תוכניות,
נכנסת להרפתקאות חדשות,
מוצאת את עצמי שוב ושוב בקורסים, בפיילוטים, בהתנסויות,
לא תמיד מתוך החלטה מודעת,
אלא כי ככה זה קורה לי.
משהו מבקש להיבחן, להיוולד, לקבל צורה.
חולמת ומגשימה.
פעם לאט, פעם בקפיצה,
תמיד מתוך תנועה פנימית של יצירה.
כאישה רגישה,
שמחוברת ללבנה ולמחזוריות שלה,
לאדמה, למים, לטבע ולמרחבים שקטים,
אני חווה אנרגיות כל חיי.
מרגישה איך הן משפיעות, מכוונות,
מזמינות לפעמים קדימה
ולפעמים לעצירה והקשבה.
בשנים הראשונות זה הרגיש לעיתים כמו עומס.
יותר מדי מרגישה,
יותר מדי רואה,
יותר מדי אחראית.
היום אני מבינה שזה לא עומס,
אלא דרך חיים.
להיות גשר,
בין רעיון למעשה,
בין רוח לחומר,
בין אנשים לעצמם.
ביום ההולדת הזה
אני לא מסכמת ולא מצהירה.
רק פותחת דלת,
ושואלת.
איך מביאים לעולם את מה שגדל בתוכי?
איך נותנים צורה חיה
לרגישות, לחיבורים,
למרחבים שמבקשים להיווצר,
לחלומות שמחפשים אדמה?
אולי השאלה האמיתית
היא לא מה יש לי לתת,
אלא למה יש מקום עכשיו?
מה מבקש לפגוש?
מה מחכה להיוולד דרך מפגש,
דרך יזמות,
דרך חיבור אנושי פשוט ואמיתי?
חשוב לי לשמוע אתכם🙏
אני שואלת ,
למה אתם זקוקים ממני?
איפה אתם מרגישים קריאה להיפגש,
לנוע יחד,
וליצור משהו שיש בו משמעות?
אשמח לשמוע מכם בתגובה או בפרטי🤍
