09/11/2018
גיל 40
המספר 40 הוא מספר סמלי בתרבות היהודית- 40 שנים במדבר, 40 יום על הר סיני ,מספר שמתאר מסע ארוך ויציאה להתחלה חדשה.
40 הוא גם מספר השבועות המלא של הריון, שגם הוא מסמל "יציאה לאור" והתחלות חדשות, בריאה.
ואני מרגישה שגם עבורי המספר הזה מסמל סופה של תקופה, של פרק משמעותי בחיים , ונובטת הבנה שזה הזמן לכל מה שנדרש להשתנות.
מרגישה מול הגוף שלי את השינויים הקטנים שמסמלים את חלוף הזמן: העור פחות גמיש, נקודות החן שמתרבות, השערות הלבנות על הראש, הזמן לא צועד לאחור וחשוב להשתמש בו נכון. רוצה לנצל את הגוף הזה שהוא עדיין ויטאלי, חי, גמיש- להפעיל אותו וליהנות ממנו, וכמובן להתייחס למה שמאותת לי בכבוד.
חשה בנקודת מבט של חשבון נפש, לא "משבר גיל ה-40" הנודע, אבל כן מקום שבו אני מתייצבת מול עצמי ובוחנת את חיי. עושה ספירת מלאי: מה "הספקתי" או השגתי ומה לא, מה אני מאחלת לעצמי, מה חשוב שאעשה כדי שלא אחוש פספוס, מול מה אני יושבת בנוח על הכיסא לאחור ושלמה עם עצמי.
מצד אחד חושבת שלמדתי לקבל את עצמי כפי שאני, בעבר היו בי המון מאבקים על תכונות אופי כאלו ואחרות, מראה חיצוני, השוואות לאחרות בסביבה, היום מרגישה יותר קבלה עצמית, על הדברים המשמחים והמאתגרים שבי.
מצד שני, חשה דחף לכבוש ולהשיג, לא רוצה לקפוא על השמרים ולהיות במקום צר, מוכר וקטן.
עושה צעד מעשי שממקד אותי: יושבת מול דף ועושה 2 טורים: בצד ימין 3 דברים שהשגתי ואני גאה בהם ובצד שמאל 3 דברים שאני רוצה שיקרו השנה.
ועכשיו כל שנותר הוא לצעוד קצת ללא מוכר- חצי שעה בשבוע מקדישה לנושא שרוצה לקדם,
כי אין זמן כמו עכשיו
