01/01/2026
שנה טובה מהודו 🌸
יצירת רנגולי או קולאם היא סוג של אומנות מאד נפוצה בהודו.
עם שורשים עתיקים ואיזכורים כבר בסיפורי המיתולוגיה ההודית.
ציורי הרנגולי הם בעצם 'מנדלות' או דגמים גיאומטריים, אשר בדרך כלל משלבים מוטיבים מעולם הטבע ומסיפורי האלים ההודים.
הרנגולי מקושר לאלת השפע לקשמי ונחשב כמביא ברכה ומזל ובעל סגולה להרחקת שליליות. העיצובים משתנים מאזור לאזור בהודו, ומשקפים את המסורת המקומית. דוגמאות הרנגולי מצויירות על הרצפה, המדרכה או האדמה, בפתח הבית, המקדש או החנות, לאחר שנשטפה וקוררה.
החומרים שמשתמשים בהם לצייר את הרנגולי, הם קמח אורז יבש, אורז צבוע, תבלינים כמו כורכום, חול צבעוני, או עלי כותרת של פרחים.
לרוב הנשים ובנות המשפחה מציירות את הרנגולי מוקדם בבוקר. זוהי העשייה הראשונה ביום של האשה בכל בית.
הן משתמשות בחומרים שנמצאים בכל בית, וככה מאפשרות לכל משפחה לשמר את המסורת ללא קשר ליכולותיה הכלכליות. וכך המסורת הופכת לעממית ונגישה.
לעיתים הרנגולי יקבל חיזוק מחדש בשעות אחה"צ המאוחרות כחלק מההכנות לפוג'ה של השקיעה במקדש הביתי.
העיצובים עוברים מדור אחד למשנהו, ומשמרים את המסורת היפה הזו. מיד לאחר שהיצירה הושלמה בני הבית דורכים על הדוגמה המפוארת ועוד עם נעליים, בדרכם ליום הלימודים או העבודה.
השימוש בחומרים מתכלים משקף את הזמניות של האמנות הזו, כחלק מפרקטיס רוחני, בה היצירה נעלמת, לאחר יצירתה, והיוצר מתרגל אי הצמדות ליצירה שלו.
בתקופות של חגים ישנם שפע של רנגולי מושקעים ביותר ומרהיבים המעטרים את הרחובות.
העיצובים החגיגיים מתפרסים על שטח גדול ויכולים לכלול צורות הנדסיות מרהיבות, אלים ואלות, חפצי פולחן כמו מנורות שמן לדוגמה לצד מוטיבים מהטבע, כשהפופולאריים במיוחד הם הטווסים, דקלי הקוקוס ופרחי הלוטוס. יכולים להיות גם עיצובים מאוד מורכבים עם שכבות רבות, אשר נוצרים משיתוף פעולה בין כמה נשים ביצירה, בתיאום מעורר השתאות, שנעשה ללא מילים.
בצורה מסורתית האבקות מפוזרות וכמו נמזגות ישירות מהיד של הנשים, באופן אחיד ובמיומנות שצריך זמן ותרגול רב כדי לפתח.
