06/10/2025
כל המשפחה מתאספת יחד, מלא אוכל של בית, בני משפחה קרובים ורחוקים נפגשים סביב אותו שולחן.
דעות שונות, טעמים שונים, זיכרונות משותפים..
נשמע פסטורלי?
אז זהו, שזה לא תמיד ככה.
תקופת החגים יכולה להיות כור היתוך גרעיני- האינטנסיביות של המפגשים עם הדמויות הכי קרובות לנו, שבמודע או שלא במודע גם הכי קשורות לפצעים הרגשיים שלנו, הדינמיקות ודפוסי ההתקשרות הישנים שמתעוררים ויחד איתם מתעוררת כל המערכת שלנו, למצבי הישרדות פנימיים.
מילה "תמימה" של אח או של דודה או אפילו אחיין יכולה לזרוק אותנו לחוויה שלמה שכל כך קיווינו שלא נפגוש יותר
לראות מהצד את הקשרים הנוספים במשפחה, את הפערים, ההבדלים, אי השיוויון, הצביעות, ההיררכיה יכולים לזרוק אותנו לרגשות קשים.
שם, למרות כל העבודה שעשינו, ברגע אחד אנחנו הופכים להיות שוב ילדים
חסרי אונים מול התחושות שמציפות אותנו ללא כל הזמנה.
הזילזול, העלבון, הנחיתות, הכמיהה, חוסר השייכות, הכעס, הביקורת,
לפעמים אפילו סלידה ושינאה של ממש.
והבדידות, אוי הבדידות... כמעט ולא נתפס כמה בודדים אפשר להרגיש סביב ככ הרבה אנשים.
ברגע הזה, חשוב לי שתדעו בליבכם-
התפילה הפנימית והערגה שלוחשת לנו בצער: "הלוואי וזה היה אחרת" היא לא דבר רע.
היא תזכורת, כמיהה חשובה, לריפוי, לתיקון ולגדילה.
היא חלק בגוף-נפש שלנו שיודע ותמיד ידע
שהכאב הזה יכול להישתנות
שהחוויה שלנו יכולה להיות משוחררת ונעימה גם מול אותם אנשים שהדיסוננס כה גדול בין כמה שהם קרובים אלינו למה שהם מעוררים בנו.
משהו בנו יודע- שאין דבר שבור כל כך שלא ניתן לתקן אותו.
גם אם זה לא נראה עכשיו באופק
רבי נחמן אמר שכל עסק ביש הוא הזדמנות פז
החגים אולי מחברים אותנו בנתיב המהיר ישירות לפצעים ולכאבים העמוקים ביותר שלנו
אבל בכל פעם שהכאב הזה עולה על פני השטח וצף בתוכנו- זו בדיוק ההזדמנות שלו לקבל קצת מאור השמש ולהתאוורר.
כאבים ששקועים במעמקי הלא מודע- הם נוקשים, מקובעים, בלתי ניתנים לעיצוב ושינוי,
הם מה שהם.
לעומת זאת, כאבים שעולים על פני השטח וצפים באור-
מצד אחד הם כואבים קצת יותר
אבל מצד שני רק שם, באור שעל פני השטח, בציפתם הם נהיים גמישים, רכים, ניתנים לעבודה, להתבוננות, לשינוי ולתיקון.
אז אולי למרות הכל- החגים הם באמת שמחה גדולה
כי הם עסק ביש שעם העיבוד וההחזקה הנכונה יכול להפוך להזדמנות פז.
אל המסע המרגש הזה, של התבוננות, גמישות, שיקום ותיקון של המבנים הנוקשים ופצעי הגוף והנפש אני מזמינה אותך.
חגים שמחים
ושכולם ישובו הביתה
וישבו סביב שולחן אחד גדול
עם כל הפצעים והכאבים
וההזדמנות לשקם, לתקן ולהירפא
