ד"ר שירה קליין

17/09/2025

קרה לך שבסשן אימון הרגשת שאת/ה עסוק/ה יותר בלחשוב על הכלי הבא או על איך לקדם את התהליך – ופחות נוכח/ת באמת עם המתאמן?
זה קורה להרבה מאמנים.

הסוד לתהליכים עמוקים ומשמעותיים הוא לא בעוד כלי – אלא ביכולת שלנו לפתח תודעה כפולה:
להיות נוכחים עם המתאמן, ובו בזמן לשים לב למה מתרחש בתוכנו.

כשאנחנו ערים לחוויה הפנימית שלנו – אנחנו יכולים לזהות הזדהות יתר, ביקורתיות, או רצון להציל… ולחזור למרחב בטוח ומדויק למתאמן.
זהו מפתח לאמון, לקשר משמעותי ולתהליך מחולל שינוי.

רוצה לקרוא עוד על איך לפתח נוכחות רפלקטיבית כמאמן?
הפוסט המלא:

קרה לך שבזמן פגישה אימונית הרגשת במאמץ לחשוב על השאלה הבאה, על הכלי הנכון או על איך להתקדם – ופחות בנוכחות מלאה עם המתאמן? זו חוויה שכיחה אצל מאמנים, במיוחד בתחילת הד....

03/02/2025

מדיטציית סריקת תחושות גוף: אחת הדרכים לפתח רפלקציה פנימית היא לתרגל הכרות עם תחושות הגוף. גלו כיצד תרגול זה יכול להשפיע על החיים שלכם! לשאלה נוספת, בקרו באתר שלנו: https://wix.to/pN1t7Gt #מדיטציה #רפלקציה #בריאותנפשית

אחת הדרכים לפתח רפלקציה פנימית, יכולת להתבונן בעולם הפנימי שלנו באינטרקציה, היא לתרגל הכרות עם תחושות הגוף, דרך מדיטציה לסריקת תחושות הגוף

30/08/2024

אחת מנקודות האור בתקופה אפלה זו הייתה הלימודים וההכשרה בהדרכת מאמנים.
אתמול נפגשנו לסכם, לחבק, לאכול, לרקוד, לצחוק, ולקבל תעודות.
תודה לנעמי לזר ולענת כהן מילנר שליוו במקצועיות ובאיכפתיות עצומה, והיוו מודל לאיך אני רוצה לאמן ולהדריך.
תודה לקבוצה הנפלאה על התמיכה, ההקשבה, השיתוף האותנטי, היצירתיות, והלמידה.

14/03/2024

#הציטוטהשבועי
גם הכאב / קמה שיר
גַּם הַכְּאֵב יַחֲלֹף.
אֲנִי בְּטוּחָה בְּכָךְ,
כֵּן.

אִם עֵץ מְשַׁחְרֵר אֶת עָלָיו בַּסְּתָו
אִם גַּל מִתְגַּבֵּר וְשׁוֹקֵט בִּנְקֻדַּת שִׂיא
אִם גַּלְגַּל מִתְקַדֵּם לִנְקֻדַּת יַעְדּוֹ
גַּם הַכְּאֵב.

אַךְ בָּאָבִיב יָשׁוּבוּ הֶעָלִים אֶל הָעֵץ
הַגַּל יִתְרַחֵק וְיָשׁוּב אֶל הַיָּם
וְהַגַּלְגַּל נָע בְּתוֹך עַצְמוֹ
נָע בּתוֹךְ עַצְמוֹ
נָע בְּתוֹךְ עַצְמוֹ.

גַּם הַכְּאֵב
גַּם הַכְּאֵב,
כֵּן.

12/03/2024

#מחדרהמאמנת
במריבה אנחנו כל כך מהר ממהרים לכנות את השני בשמות, לתת לו כינויים, לשפוט את האופי שלו "אתה כזה שתלטן", "את כזו רגישה" "אתה תמיד מעיר לי" "את אף פעם לא מפרגנת לי". מה יקרה אם רגע נעצור ובמקום האוטומט הזה נשאל את עצמנו "מה אני מרגיש/ה?", "מה אני באמת רוצה או למה אני זקוק/ה?" וננסה להתחיל משפט ב "אני מבקש/ת... אני צריכ/ה..."

08/03/2024

#הציטוטהשבועי
תִּזְכְּרִי / לִימוֹר רוזי ברנס
שֶׁמֻּתָּר לָךְ לִחְיוֹת
מֻתָּר לָךְ לִרְצוֹת
מֻתָּר לָךְ לְהִתְקַדֵּם
מֻתָּר לָךְ לִשְׁאֹף
מֻתָּר לָךְ לָלֶכֶת לִלְמֹד
רַק בַּשְּׁבִיל הַכֵּיף
מֻתָּר לָךְ לֵהָנוֹת
בְּלִי סִבָּה וּמֵהַרְבֵּה סִבּוֹת
מֻתָּר לָךְ לִרְקֹד
(חֲבָל שֶׁאַתְּ לֹא)
מֻתָּר לָךְ לְהַרְגִּישׁ צְעִירָה
מֻתָּר לָךְ לִהְיוֹת אַמִּיצָה
מֻתָּר לָךְ לִהְיוֹת מְשֻׁחְרֶרֶת
מֻתָּר לָךְ לִבְכּוֹת
(אֶת זֶה אַתְּ יוֹדַעַת לַעֲשׂוֹת טוֹב)
מֻתָּר לָךְ לְהַפְסִיק לִכְאֹב
אֶת כָּל הַכְּאֵב שֶׁיּוֹשֵׁב לָךְ בַּגּוּף
מֵרֹב גַּעְגּוּעַ, מֵרֹב הִשְׁתּוֹקְקוּת לַהֲגָנָה
שֶׁל הַיַּלְדָּה הַקְטָנָה שֶׁבָּךְ
מֵרֹב הָרָצוֹן לְיָד
מֵרֹב הַפַּחַד מִלְּבַד
מֵרֹב פַּחַד.
מֻתָּר לָךְ
לֹא לְהִכָּנַע לַפַּחַד
מֻתָּר לָךְ לְהִכָּנַע
לַשִּׂמְחָה
מֻתָּר לָךְ לְאַבֵּד שְׁלִיטָה
מֻתָּר לָךְ לֹא לָדַעַת
מֻתָּר לָךְ לִהְיוֹת סַקְרָנִית וּפְתוּחָה
מֻתָּר לָךְ לְהַרְוִויחַ פָּחוֹת, כַּמָּה זְמַן
מֻתָּר לָךְ לְרַוֵּחַ עֲבוּרֵךְ אֶת הַזְּמַן,
מֻתָּר לָךְ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים חֲדָשִׁים,
כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא חָשַׁבְתְּ שֶׁתַּעֲשִׂי.
מֻתָּר לָךְ לְהָעֵז
מֻתָּר לָךְ לִנְשֹׁם בְּקַלּוּת
מֻתָּר לָךְ לְבַקֵּשׁ
מֻתָּר לָךְ

05/03/2024

#מחדרהמאמנת
היא נכנסה למערכת יחסים חדשה, הבחור מקסים, עדין ומתחשב, אבל היא פוחדת שהוא לא מספיק חזק ונחוש כדי להכיל אותה כשהיא חלשה. היא משתפת אותי שכילדה לא היה לה על מי להישען. אבא ואמא היו עסוקים, לא היה להם זמן להיות שם עבורה, ובטח שהם לא היו פנויים רגשית.
"הייתי צריכה להסתדר לבד, לא היה שום טעם להראות חולשה, כי מימלא לא היה מי שיעזור, אלא רק להיפך, ידעתי שירדו עלי ויפגעו". גם היום קשה לה להראות פגיעות, יש צד שמאד רוצה להישען על בן הזוג, ובו זמנית יש פחד מאד גדול מזה, וחוסר אמונה שמישהו יכול ורוצה להיות שם באמת עבורה. "אם אני אראה לו שאני זקוקה לו והוא לא יצליח להיות שם בשבילי אני ארגיש עוד יותר פגיעה וחלשה". אנחנו עובדות ביחד על היכולת להישען, על היכולת להיות חלשה ולבקש עזרה, ולאט לאט היא מתחילה לסמוך יותר ויותר עליו, ואפילו לקבל את זה שלא תמיד הוא יצליח להיות שם בשבילה כמו שהיא רוצה.

29/02/2024

#הציטוטהשבועי
רָצִיתִי \ מיטל חודורקובסקי‏
רָצִיתִי לְהַגִּיד לְךָ,
אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת,
וְגַם אֲנִי צְרִיכָה
קְצָת לְבַד בְּאֶרֶץ
הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי.
וְגַם, יָפִים יְלָדֵינוּ.
וְגַם מָתַי בַּפַעַם
הָאַחֲרוֹנָה הָיִינוּ.
וְגַם אֵיפֹה אֲנִי
מַתְחִילָה וְאַתָּה
נִגְמַר, מִזְּמַן רָצִיתִי
לִשְׁאֹל.
וְכָל מָה שֶׁיּוֹצֵא לִי,
תִּסְגֹּר אֶת הַאֹרֶז,
תַּעֲבִיר לַמְּיַבֵּשׁ
אֶת הַכֹּל.

27/02/2024

#מחדרהמאמנת
מרוב פחד שהוא יעזוב אותה היא מפחדת להביע את עצמה. מסתירה את הרגשות, המחשבות והרצונות שלה. דברים נעשים כמו שהוא רוצה בקשר, מסוג האוכל בבית, לסדר בבית, לנושאי השיח. כשאנחנו משוחחות על זה, היא מבינה שהיא כל כך מפחדת שהקשר יסתיים שהיא נעלמת ונאלמת במערכת היחסים. לאט לאט היא מבינה שאם מערכת היחסים הזו תמשיך עם החרדה והפחד להביא את עצמה, או שמערכת היחסים תסתיים, או שהיא תחנק בקשר. אנחנו עובדות ביחד על החוויות והאמונות שגורמות לה להאמין שכדי שיאהבו אותה ויישארו איתה היא צריכה להתאים את עצמה לצד השני.

22/02/2024

#הציטוטהשבועי
ללכת אחרי הלב
בעולם שכולו שכל
זה כמעט כמו
לטייל בארץ זרה
ללא מפה;
סביר להניח שאת האייפל תפסידי
אבל אולי פתאום
תתאהבי
בסמטה.
-מיקה בן שאול

20/02/2024

#מחדרהמאמנת
הם רבו בסוף שבוע. זה התחיל מהערה מקרית קטנה על המנגינה שהיא בחרה לשיר, הוא העיר לה שזו לא המנגינה המדויקת, והציע מנגינה אחרת. מהר מאד זה הפך לפיצוץ. זה נגע אצלה בפצע הפתוח בתוך הקשר "הכל צריך להיות כמו שהוא רוצה, הוא לא נותן לי להוביל בשום חלק במערכת היחסים", ואצלו ישר עלתה התגוננות "אני לגמרי נותן לך להוביל את השירה, בסך הכל הערתי על המנגינה הזו, ואת ישר תוקפת, אני צריך ממש ללכת על ביצים לידך".
הדברים הקטנים האלו בקשר, שלכאורה נראים קטנים וטפשיים, הם הזדמנות לדבר על הסיפורים הפנימיים שכל אחד מבני הזוג מחזיק בקשר, ולהביא חמלה והבנה הדדית. במקום רק ליישר את ההדורים, לבקש סליחה, או ללמוד לתקשר טוב יותר, זו הזדמנות לגעת גם בשורש של החוויות, להבין את ההקשר הרחב, מאיפה היא מכירה את החוויה הזו של "לא נותנים לה להוביל", לשתף ולהקשיב בחמלה לקשר לחוויות הילדות של כל אחד. וכך להפוך קונפליקט להזדמנות. לצמוח מתוך המריבה ולהעמיק את הקרבה ואת הקשר.

15/02/2024

#הציטוטהשבועי
סבתי נתנה לי אי פעם עצה:
בזמנים קשים
התקדמי בצעדים קטנים.
עשי את מה שעלייך לעשות,
אבל לאט לאט.
אל תחשבי על העתיד,
או על מה שעלול לקרות מחר.
שטפי את הכלים.
לאט.
הסירי את האבק.
לאט.
כתבי את המכתב.
לאט.
הכיני את המרק.
לאט.
את רואה?
את מתקדמת,
צעד אחד בכל פעם.
קחי צעד אחד ואז עצרי.
לנוח מעט.
תשבחי את עצמך.
קחי צעד נוסף.
ואז עוד אחד.
לא תשימי לב,
והנה הצעדים שלך
מזדרזים מעצמם.
ויגיע הרגע הזה שבו
תוכלי לחשוב על העתיד
לבוא,
מבלי לפרוץ בבכי.

אלנה מיכלקובה
תרגום ועריכה: #ראסילה Rasila Deva