09/02/2022
אני שמחה לכתוב לכן שאני עדיין עושה מפגשים אישיים של ליווי.
אני מלווה נשים למסע עמוק אל תוך עצמן, מלמדת אותן להכיר את הראש והרגש שלהן וחשוב מכך את בעלת הבית הפנימית שמנמנמת לה אי שם בתוכינו וצריכה איזו קריאת התעוררות כשהראש והרגש קצת הולכים לאיבוד, כל אחד מושך לכוון שלו ואין שיתוף פעולה כמו שכדאי שיהיה.
אם יש בך צורך לצאת רגע מהלופ של עצמך, אם דברים מרגישים לך תקועים ואת לא מצליחה להבין מה, אם הקולות בראש רק מבלבלים ומעייפים ולא מאפשרים לך שקט, אם היית רוצה להתבונן על החיים שלך מנקודת מבט חדשה, אולי כזו שעד היום לא הייתה נגישה לך, לשאול שאלות נכונות שלא מתוך בהלה או ציפייה ולקבל על עצמך שינויים עמוקים. אשמח להיות לך לעזר בדרך.
ועכשיו אספר לכן סיפור קצר:
לפני כמה חודשים עשיתי ברקס להרבה חלקים בחיים שלי והצטמצמתי למינימום הנדרש.
הייתי במצב של רדיפה אחרי הזנב של עצמי והייתי צריכה לקטוע את המרוץ האידיוטי הזה שהכניס לי בעיקר תסכול בלבול וחוסר אמון בי. אז הפסקתי כמעט הכל והתמקדתי במה שכבר קיים בלי לנסות לייצר חדש. רק שלא ממש הבנתי למה אני נכנסת, זו פעם ראשונה שאני לוקחת על עצמי משימה כל כך קיצונית. בהתחלה חשבתי אני אעשה "כלום" במשך שבוע שבועיים והופ אני שוב חזרה על הגל והכל כבר יקרה מעצמו. שבועיים לתוך התהליך והבנתי שזה לא הולך להיות תהליך קצר. אם אני רוצה למצוא את האש הזו שמניעה אותי ואת הכוון שנכון לי, אני צריכה לנקות הרבה מאוד רעשי רקע.
באצם הייתי צריכה לעשות את מה שאני שואפת ללמד, את מי שבוחרת לעבור איתי דרך.
לא הייתי לבד בתהליך הזה, הייתי צריכה משהו שיכול לראות אותי מעבר לשקרים שאני מספרת לעצמי. גם לי יש מורה דרך שמלווה אותי ומאתגר אותי כל פעם מחדש ואני תלמידה שאוהבת אתגרים ומוכנה לעשות גם דברים שבעיני העולם נראים כמו איזה חייזר שנחת מהחלל החיצון- תחושה שליוותה אותי הרבה בהתחלה.
אז עצרתי הכל. צמצמתי את העשייה שלי רק למה שכבר קיים. שבועיים ראשונים זה היה כיף, עושה רק דברים שקבועים לי כבר בלוז, עבודות בית בסיסיות ואת המפגשים שאני כבר מקיימת תקופה. בשבוע השלישי כבר התחלתי להתגרד, היה לי לא נעים. תחושת אשמה התחילה להציף אותי, המון ביקורת עצמית וזלזול שלי בעצמי: איך אני מרשה לעצמי, למה אני לא דוחפת את עצמי לעשות יותר, איך כל הברקס הזה אמור לתרום להתפתחות המקצועית שלי ולמה נראה לי הגיוני שאיתי יוצא לעבוד כל בוקר ואני ככה מבזבזת את הזמן…. אני כבר שנים מתבוננת בשיח הפנימי שלי, ערה לו, לומדת להכיר מאיפה הוא מגיע ולמה. לפעמים נסחפת יותר לפעמים מצליחה לשמור על מרחק, אבל זה היה חזק, אגרסיבי ולא נעים.
הפעם לא נשארתי חייבת. התחלתי לדבר אל אותה אשמה וביקורת. הסברתי לה שלא תיבהל, שמשהו טוב יקרה מכל הדבר הזה ושאני כאן וגם אם הכל נראה לא בשליטה אז דווקא הכל בשליטה. היה לי אמון בתהליך הזה בעיקר כי לא הייתי לבד.
לא פשוט ללכת נגד האוטומטים שלנו והאתגר הזה היה חתיכת אתגר.
עוד כמה שבועות לתהליך מצאתי את עצמי ללא כל מאמץ חוזרת ללמד פילאטיס, דבר שלא עשיתי שנים! בהתחלה זה היה אני ועוד שתי חברות ככה בכיף שלנו, לאט לאט השיעורים התמלאו ונוצרה לנו אשכרה קבוצה נכבדת של מאמות שבאות פעמיים שלוש בשבוע, עם הבייבי או בלי, לנשום עמוק ולהינות מהחיבור לגוף שלהן. לא תיכננתי שזה יקרה וזה קרה די בקלות, זה היה לי נכון וטוב וגם הזכיר לי שאני מורה לא רעה בכלל.
השינוי הכי קיצוני והמפתיע היה שהפסקתי לכתוב. הפסקתי לחלוטין. וזה הפתיע אותי כי כתיבה עבורי היא סוג של ריפוי, היכולת שלי להבין את עצמי טוב יותר. אבל בחודשים האחרונים, אחת המשימות הייתה לפעול מתוך רצון ולא מתוך צורך ופשוט לא התחשק לי…
למען האמת זו הפעם הראשונה שאני מתיישבת לכתוב מזה הרבה מאוד חודשים. כבר הרבה זמן שאני מגלגלת את המילים הללו בראש שלי והנה בפעם הראשונה הן אשכרה נכתבות.
אני מרגישה שאני עוד בדרך, וקצת מקבלת על עצמי שזו כנראה תהיה תחושה קבועה. הרבה דברים התבהרו לי תוך כדי, לא בהכרח הדברים שלשמם נכנסתי לתהליך הזה מלחתחילה, אבל דברים משמעותים לא פחות!
הקול הביקורתי המאשים והמזלזל עדיין קיים שם, לפעמים על בסיס יומיומי, לפעמים עוברים כמה ימים בלי שהוא יצוץ. השינוי האמתי שקרה מולו, זו היכולת שלי לדפדף אותו ואפילו לחייך אליו מבלי לתת לו לערבב לי את כל היום. אפילו הביקור בארץ לראשונה מאז שעברנו היה סופר מהנה וכיף ולא מלא חששות ומתחים כמו בביקורים הקודמים.
אם אתן מחכות לפואנטה היא לא תגיע. הדרך מתבהרת לי תוך כדי תנועה, היכולת שלי להיות קשובה לי מתחזקת יותר ויותר וגם הדאגות שמתעוררות בדרך מתקבלות בחיבוק, לא בזלזול ולא בפחד.
יותר מהכל אני מחזקת את האמונה שלי בעצמי.
בסרטון: הליכה בתוך ספירלה - נכנסים ויוצאים טיפה אחרת.
ממליצה לכל אחת גם אם אין לכן ספירלה מסורטטת בבית, אפשר להשתמש בדמיון. תנסו, ספרו לי איך היה ☯️
זהו לבינתיים.
חיבוק גדול!
🤗
מפגשים מרפאים- מלווה בתהליכי טרנספורמציה והתפתחות אישית. 
