Conscious Parenting הורות מודעת

01/18/2026

הוא ממש כעס.
וידעתי שאין טעם עכשיו לנסות להרגיע אותו.
רק לתת לו את המרחב שהוא ביקש, ולא להכניס את המחשבות שלי ביננו : למה הוא לא רוצה את עזרתי ? למה אני לא מצליחה להגיע אליו ? מה פיספסתי?
הוא פשוט רצה באותם רגעים רק את עצמו. להרגיש את הכעס והאכזבה שהחיים הפגישו אותו עימם בלי להתגבר מהר מהר. .
אבל לא רציתי לתת לו תחושה שאני עוזבת אותו בשיא המצוקה שלו . הוא ניראה אבוד ואני ידעתי שאני מגדלור.
אני אחזור לבדוק איך אתה עוד 3 דקות. אמרתי ברכות.
וחזרתי, והוא כבר פחות כעס. וחזרנו לדבר ולחייך ולצחוק.
לכל הרגשות יש מקום. אין רגש לא נכון. לפעמים נדרש מרחב ולעיתים חיבוק. הילדים שלנו יודעים מה הם צריכים, ואנחנו - גם התלמידים וגם המגדלור בים החיים. ⚓️

01/11/2026

אתגר שיעורי הבית 🏀
לבן ה 8 שלי היו שעורי בית. אחרי בית הספר, הוא אכל משהו, שיחק, ואז בסביבות 4:30 הוא ישב להכין אותם כמו שהוא רגיל. אבל ב 4:45 זה הספיק לו, והוא לקח 5 דקות הפסקה.

5 דקות אחר כך אמרתי לו : ״הי, נשאר לך רק ללמוד למבחן באוצר מילים״ .
״לא רוצה״!! הוא אמר בהתרסה.
הזכרתי לעצמי שההתרסה הזאת היא לא נגדי. היא בסך הכל בעדו: הוא עייף, הוא רוצה לשחק, והוא היה כל היום בבית הספר...

מהפינה קרץ לי כדור הסל שלו, ועלה לי רעיון.
מה דעתך שנתמסר קצת ? שאלתי אותו והוא הסכים.
זרקתי לו את הכדור, והוא תפס וזרק אותו אלי בחזרה בחצי חיוך, והמשכנו להתמסר.

כשראיתי שהכתפיים שלו שוב נינוחות והחיוך שלו התרחב, אמרתי לו: ״מה דעתך שכשאני אזרוק לך את הכדור אני אומר מילה מאוצר המילים, וכשאתה תזרוק לי את הכדור בחזרה, תגיד משפט שמכיל את המילה״?
הוא הנהן.
ככה עברנו על כל המילים בהנאה ואפילו בהומור.
״כל הכבוד!״ אמרתי לו. ״אתה יודע להתאמץ, וממש כיף לשחק איתך״

בואו נכבד את התחושות של הילדים שלנו. בואו נאפשר להם לחזור לאיזון פנימי, שגם אנחנו לפעמים מאבדים, ולא נאיץ בהם ״להתיישר.״

בואו נדבר בשפה שלהם - שהיא שפת המשחק, לפעמים אפילו בזמן שיעורי הבית. 🏀

12/18/2025

״אלוה שמור נא עלינו כמו ילדים, שמור נא ואל תעזוב״ שרתי לעצמי ברכב. ופתאום מהמושב האחורי, שמעתי את בן ה 8 שלי מצטרף לשירה.
״תן לנו אור ושימחת נעורים, תן לנו כח עוד ועוד״…

כל כך הופתעתי ! לא לימדתי אותו את השיר הזה, אבל אז קלטתי שאני שרה אותו לעצמי די הרבה לאחרונה.

זו היתה דוגמא כל כך טובה לעובדה שהילדים שלנו מקשיבים לנו, גם אם נדמה לנו שלא. שהם מפנימים את המילים שלנו, את הדרך בה אנחנו מדברים אליהם ועם אחרים, את האנרגיה שאנחנו מביאים איתנו הביתה, והם מבטאים את כל מה שהם הפנימו בתיבת התהודה שלהם.

בואו נשים לב למילים שלנו השבוע. לדרך ולמקצב בו אנחנו אומרים את הדברים ולמסרים שאנחנו מעבירים ישירות ובעקיפין. כי ילדים - שומעים הכל.

עופרה חזה "תפילה" מתוך האלבום "בוא נדבר"מילים: בצלאל אלונילחן: הנרי בראטר

08/18/2025

על ביקורת ועידוד. ⚽️⚽️ ⚽️

על מגרש הכדור רגל בחוג של בן ה 8 שלי אחד ההורים צעק מהיציע לעבר הבן שלו: ״תתרכז תתרכז״!!
הורה אחר קרא בתוכחה : ״אתה יודע לאיזו קבוצה אתה שייך?? ״
והורה שלישי צעק בהתלהבות אחרי שהבן שלו הבקיע גול : ״איזה אלוף, איזה אלוף!!״

אחר הצהריים , בחוג המתמטיקה של הבן, אמא אחת שאלה בקול מתוח את הבן שלה מפינת הישיבה של ההורים ״אתה מרוכז??״

הכוונה שלנו טובה, אבל בלי לשים לב אנחנו כל היום מנהלים אותם. מצביעים על מה שלא עובד. מאתגרים אותם היכן שלא צריך. משבחים אותם באופן שנותן להם לרגע אולי תחושה טובה, אבל אז כשהם לא מצליחים - הם יכולים להרגיש ממש לא אלופים ושהם איכזבו אותנו .

אנחנו מלמדים אותם לא בכוונה שרק כשהם מצליחים אנחנו מאשרים אותם.

עזבו. שחררו. תנו להם להיכשל לעיתים, ולהצליח לפעמים ולחוות את החוג - כשלהם, בלי הצורך לרצות אתכם ולהפוך אתכם גאים.

ואם בכל זאת נרצה לשבח אותם, אני מציעה להתרכז יותר בתהליך מאשר בתוצאה.

אפשר לומר למשל: ״כל הכבוד על המאמץ״!
או: ״שמתי לב שאתה ממש יודע לשתף פעולה עם כולם!.״

וכשהילדים שלנו לא מצליחים , והם מאוכזבים, אל תקחו מהם את ההרגשה. אל תגידו למשל :״ אל תבכה, לא קרה שום דבר״.. כי מבחינתם כן קרה משהו שאיכזב אותם .

במקום, אפשר לומר להם למשל: ״אני יודעת שזה מאכזב. אתה יודע? לפעמים מצליחים יותר ולפעמים פחות.״

בואו ניתן להם את המרחב להשתתף בחוגים ללא השיפוטיות שלנו.
שיהיו נוכחים במרחב שהוא רק שלהם,
ויחזקו את קולם הפנימי שמספר להם באמת מה - הם - מרגישים . ⚽️

08/17/2025

@ Some thoughts about Homework Avoidance .
As the new school year approaches, I am sharing an old post of mine regarding academic stress and how to ease it.

P.S: Times goes by so fast, but what life teaches us, and not just in school, last for a lifetime. ❤️

08/14/2025

השיח הפנימי :
אחרי יום כייפי בים - התארגנו לחזרה הביתה. הבן שלי הרים וניער את המגבת, אסף את כלי הים שלו, הכניס את בקבוק המים לתיק ומצא את נעליי האצבע. המגבת שלו עדיין היתה מלאת חול, הבקבוק גם הוא נרטב מהבוץ שהוא הכין מחול ומי ים, אבל אני בחרתי להתרכז בטוב:
״כל הכבוד״! אמרתי. ״אתה כל כך יודע לעזור! איזה ילד אחראי אתה!״ אני יודעת שהדרך בה אנחנו מדברים עם הילדים שלנו מעצבת את השיח הפנימי שלהם עם עצמם ועם העולם.

אבל אז - הבטתי בעצמי. את סנדל ימין לא מצאתי, המגבת שלי היתה ממש רטובה, ואיפה לעזאזל המפתחות של האוטו??
התחלתי לגעור בעצמי :״ נמאס לי! מה נסגר איתי?? למה אני כזאת לא מאורגנת ??״
אבל אז עצרתי.
מה קורה כאן ? שאלתי.
איך זה שאני כזאת עדינה ונעימה עם הבן שלי אבל את עצמי אני קוטלת ?
לקחתי נשימה עמוקה. הסנדל ביצבץ לו מתחת לכיסא הנוח. אני בסדר. אמרתי. לוקח זמן להתארגן ביציאה מהים. והיה אחלה יום - זה מה שחשוב.
אז בואו נקפיד על שיח מכבד עם הילדים שלנו, אבל גם - עם עצמנו. 🏖️

07/17/2025

מה אפשר ללמוד מפסטה?

אני ובן ה 8 שלי אכלנו ארוחת צהריים. אני סיימתי את הפסטה שלי לפניו, ושאלתי אותו אם אפשר לקבל ממנו קצת פסטה.

בדרך כלל הוא ילד שיודע להפגין נדיבות.

״לא״! הוא ענה.

שתקתי לשנייה (די מתפלאת בתוכי ) ואמרתי בחיוך: ״טוב״.
‏
כן, יכולתי לדבר איתו על כמה חשובה היא הנתינה וכו וכו, אבל האם באמת ילדים לומדים משהו מההרצאות האלה?
האם הם לומדים כשאנחנו מוכיחים אותם ?

קמתי לסיר ולקחתי לי פסטה.

אחרי שלקחתי כמה ביסים, שאלתי אותו בכוונה תחילה אם הוא רוצה קצת מהפסטה שלי.

רציתי להדגים לו נתינה ונדיבות . הוא אמר שלא, ואחרי 20 שניות לערך גם הוא שאל אותי אם אני רוצה קצת פסטה. 🙂

זו הייתה דוגמא כל כך מוחשית לאיך הדוגמא האישית שלנו מעבירה את המסר שאנחנו רוצים להעניק לילדים שלנו בצורה הטובה ביותר.

אני חושבת ששנינו למדנו מהפסטה. 🙂

04/20/2025

בשדה התעופה בדרך הביתה מחופשה, הוא התעקש לסחוב את המזוודה שלו.
״אני יכולה להחליף איתך״ אמרתי.
״לא!״ הוא ענה.
״אז תשים את הילקוט הקטן על שתי הכתפיים״, הצעתי.
אמא!!״ הוא ענה בכעס.
אז חדלתי.
רציתי להציע לו גם שיתן לי את הסווטצ׳רט, רציתי להראות לו איך להסיע את המזוודה באופן יעיל יותר, אבל הזכרתי לעצמי ש:
1. הלמידה הכי טובה נרכשת מתוך נסיון.
2. כל הרגעים הקטנים האלו בונים את תחושת המסוגלות שלו, שהוא יקח איתו במסע החיים, ולא רק בחזרה מחופשות.

Shikma Geffon
LMFT & Parenting coach.

04/17/2025

On our family vacation we had the honor to interact with dolphins. One of the activities we were offered was to ride with one of them. 🐬
My 7 years old looked at the dolphin and said: “I’m doing it.”
I was surprised, a bit concerned, and happy at the same time.

Counterintuitivly, I believe that he felt ready just because of all of these times he wasn’t actually ready yet to do certain things:
Joining an after school program, sleeping over, trying a new food, watching a “scary” kids movie.
At all these times I wanted to say: “just try” but instead I said: “ok, it is your decision”.
I believe that by respecting the decisions he made, I allowed him to recognize & listen to his own inner voice.
I let him feel free to say yes or no.
Free to choose.
Free to find at his own pace the courage within.

04/01/2025

When kids lie, and the challenge with screens.

I asked my 7 years old son not use the screen and instead find something else to do.
“Ok Ima” He said.
5 minutes later I found him in his room with my laptop . 🤦🏽‍♀️
Even though I felt frustrated, I didn’t scold him. I knew that he already felt bad for breaking my word and for being caught.

Instead of scolding him, I said in a friendly tone of voice: "heyy, I know it is hard to ignore the screen, but you agreed not to use it".
Then I asked for my laptop back.

By using a friendly tone of voice and by first communicating my understanding, I aimed to help my son to stay regulated and not to feel even more overwhelmed.

When kids become overwhelmed by us, they experience shame and even more dysregulation.

“Can I have one more minute”? He asked.
“Not at this time" I said with a smile. "we had an agreement.”
“O.. K… “ he said and went to play in the real world.

Lets admit it, as adults we also do not always succeed to delay our gratifications. We are too - glancing sometimes at the screen more than we wish to.
Even more so, children have not yet fully developed their ability to overcome temptations. Scolding them when they are failing to do so, won't help them build this "muscle".

Later that day, I told my son: "I know it was hard to ignore the screen. Let's practice it some more. Thank you for understanding and giving me my laptop back without a fight.
Now how about playing checkers"?
He was up for the challenge. 🏡

12/31/2024

׳רק מילה טובה או שתיים לא יותר מזה׳ 💗

כשהייתי בערך בת 5, ביקרנו את סבא וסבתא שלי ,זכרונם לברכה,בפתח תקווה. אהבתי לבקר אותם. היו להם בובות מצחיקות בסלון ותמיד עיניים אוהבות.

אחרי הצהריים סבתא הכינה לי סנדביץ כמו שביקשתי. אחרי הביס הראשון הבנתי שהסנדביץ לא טעים לי, אבל התביישתי לומר לה.

בשיקול דעת של ילדה בת 5, זרקתי את הסנדביץ מאחורי השיחים לייד הבית, וקיוויתי ממש שהיא לא תשים לב, אך סבתא הבחינה בסנדביץ הזרוק.

תחושה עמוקה של בושה חילחלה בתוכי, אבל סבתא אמרה לי : ״שקמה, לא היה לך טעים? זה בסדר, יכולת פשוט להגיד לי״.
היא הרימה את הסנדביץ והמשיכה: ״בואי, אכין לך משהו אחר.״

כל כך הודתי לה בליבי על שלא שפטה אותי, שלא עשתה מזה עניין, שלא נאמה לי על דרך ארץ,או על זה ש״לא זורקים לחם״!

את כל זה כבר ידעתי. פשוט עשיתי טעות.

כשהילדים שלנו עושים טעויות, סף החרדה שלהם כל כך גבוה, שקודם כל כדאי לעזור להם להוריד אותו. העולם לא נעצר, אנחנו עדיין אוהבים אותם, ואפשר לשבת לדבר על זה.

התגובה של סבתא שלי לסנדביץ שזרקתי מעבר לשיחים היה שיעור אמיתי בחמלה. שיעור שלקחתי איתי בתרמיל חיי.

12/29/2024

‎ בסופ״ש עשינו טיול משפחתי בטבע. הלכנו ודיברנו וצחקנו, אבל אחרי
כ 20 דקות של הליכה בן ה 7 שלי הודיע שאין לו כח ללכת, ושהוא רוצה לחזור לאוטו. הוא עמד במקום ולא זז.
‎ . שאלתי אותו אם הוא צריך הפסקה
‎כן! הוא ענה בהחלטיות.
‎ישבנו ואכלנו סנדביצים ופירות, ועמדנו להמשיך, אבל הוא סירב. ידעתי שזה לא יעזור לי להוכיח אותו או לנסות לשכנע אותו.

‎״תיראה כמה איצטרובלים יש על האדמה״
אמרתי. ״אתה רואה את הסלע ההוא?
‎בוא ניראה אם אנחנו מצליחים לקלוע את האיצטרובלים אל הסלע״

‎הוא מייד הצטרף לאתגר.
המשכנו ללכת ולאסוף
‎איצטרובלים חדשים ולמצא סלעים נוספים. אחר כך קפצנו הכי רחוק שאפשר, חיפשנו ציפורים מעלינו וסיימנו את המסלול.

‎שפת המשחק היא שפת הילדים, ובמקרים רבים - היא המפתח לשיתוף פעולה.

אני כאן עבור כל שאלה ומחשבה.
שקמה
Shikma Geffon
Licensed Marriage & Family Therapist
805-354-9117